איגוד מתווכים

למה צריך רישיון תיווך נדל"ן?


  אישה שמכרה דירה באמצעות מתווכת גילתה שלמתווכת לא היה
רישיון תיווך נדל"ן, ודרשה את דמי התיווך, 34,500 שקל, בחזרה.
בימ"ש קיבל את תביעתה.

מי שאינו בעל רישיון תיווך אינו רשאי להציג עצמו כמתווך, לבצע פעולות תיווך ולגבות דמי תיווך-
גם אם הוא מועסק על ידי מתווך או משרד תיווך שיש להם רישיון. כך נקבע בבית משפט לתביעות
קטנות בירושלים (ת"ק- 3016214-06).


אישה ביקשה למכור את דירתה ופירסמה מודעה באתר האינטרנט יד 2. בעקבות הפרסום
פנתה אליה אישה שעבדה במשרד תיווך, והציעה לה שהמשרד יטפל במכירת הדירה בבלעדיות.
בעלת הדירה הסכימה, והמתווכת החתימה אותה בנובמבר 2013 על טופס הזמנת שירותי תיווך
וכן על טופס בלעדיות, בתוקף עד פברואר 2014.

בפברואר הגיעה אל בעלת הדירה אישה שראתה את המודעה ביד 2.בעלת הדירה הסבירה לה
שיש לפנות באמצעות המתווכים, ומסרה לה את הטלפון. כעבור כמה דקות הגיעה המתווכת
למקום עם האישה, ונערך לה סיור שבסיומו הודיעה כי היא מעוניינת לרכוש את הדירה.
בעקבות פגישה זו נערכה פגישה נוספת עם האישה, שבה נכח גם בעל משרד התיווך,
ונחתם מסמך הבנות בין הצדדים. על פי הסכם התיווך, בעלת הדירה הייתה חייבת לשלם
דמי תיווך בסכום של 34,500 שקל, והיא אכן שילמה אותם. אולם מאוחר יותר נודע לה
שהמתווכת לא הייתה בעלת רישיון תיווך, ולפיכך היא תבעה לקבל את סכום דמי התיווך בחזרה.
הנתבעים, המתווכת ובעל משרד התיווך לא חלקו על כך שהמתווכת לא הייתה בעלת רישיון תיווך
בתקופה הרלוונטית, אבל טענו שהיא רק ביצעה עבודות מינהליות במסגרת המשרד של הנתבע,
וכי הנתבע הוא זה שהיה "הגורם היעיל" שהוביל לביצוע העסקה.

חוק המתווכים אוסר על מי שאינו בעל רישיון לעסוק בתיווך. הוא גם אוסר על מתווך להעסיק אדם אחר,
אלא אם המועסק הוא בעל רישיון בתוקף או מבצע "תפקיד מינהלתי". השופטת ג'ויה סקפה שפירא
הדגישה כי "הדרישה לקבלת רישיון תיווך לצורך עיסוק בתיווך במקרקעין אינה דרישה טכנית.
חוק המתווכים במקרקעין הוא חוק צרכני במהותו, ודרישת הרישיון נועדה להגן על רוכשי ומוכרי דירות,
אשר לרבים מהם זו העסקה הגדולה והמשמעותית ביותר שהם מבצעים בחייהם, מפני שמי שאינו בקי
בכללים החלים בעסקאות מסוג זה".
השופטת הוסיפה כי לא ניתן להתייחס לנתבעת כאל "מתמחה בתיווך"משום שהחוק "אינו מסדיר מעמד שכזה".

לאחר שמיעת הראיות מצאה השופטת שהנתבעת "הציגה את עצמה בפני התובעת כמתווכת, וגם שלא החזיקה
בידיה באותה עת רישיון תיווך". הנתבעת גם לא הסתפקה בביצוע פעולות מינהלתיות. היא החתימה את התובעת
על טופס ההזמנה, והיא זו שנשלחה להראות לקונה את הדירה. יוצא שהנתבעים פעלו בניגוד לחוק המתווכים,
והם אינם זכאים לדמי תיווך על יסוד פעולותיה של הנתבעת.
גם פעולות הנתבע לא יכולות היו לזכות אותו בתשלום, משום שהנתבע, שנכח בפגישה השנייה, לא היה הגורם
היעיל שהוביל להתקשרות בין הצדדים. זאת מפני שהקונה גמרה אומר לרכוש את הדירה, ואף הודיעה על כך
לנתבעת, כבר בתום הפגישה הראשונה. הקונה אישרה אמנם שהנתבע מסר לה נתונים נוספים,
ו"זה נכון שזה הרגיע אותי, אבל אני החלטתי לקנות כבר לפני כן". במצב זה נקבע שהתובעת זכאית
לקבל לידיה בחזרה את דמי התיווך ששילמה ( בפועל, בשל תקרת הסמכות של בית המשפט לתביעות קטנות,
הסכום הוא 33,800). השופטת הייתה מוכנה לקזז מתוך הסכם הוצאות לצורך שיווק הדירה על ידי הנתבעים,
אבל הם לא הציגו ראיות המתייחסות להוצאות כאלה.
מלאו פרטים ונציג יחזור אליכם בהקדם