איגוד מתווכים

העסקה נסגרה בלי המתווך – האם מגיעים לו דמי תיווך?


 מי הביא לסגירת עסקת מכר של דירה בשווי 1.7 מיליון שקל בחיפה – המתווך או בנה של הרוכשת? בעוד שהמתווך טען שהוא היה הגורם היעיל בעסקה, טענה הרוכשת שהמתווך משך ידיו מהעסקה ומי שסגר אותה וניהל את המו"מ עם המוכרת היה בנה. מה נקבע בביהמ"ש?

קשישה שחיפשה לקנות דירה, חתמה על טופס הזמנת שירותי תיווך ממתווך, לפיו שכרו יהיה 2% מסכום העסקה. בפברואר 2012 הם הלכו לראות יחד דירה בחיפה, אך לטענתו, האישה הודיעה לו שלא תרכוש אותה בשל המחיר הגבוה שדרשה המוכרת – 2 מיליון שקל.

בדיעבד התברר למתווך, כך לטענתו, שהאישה הטעתה אותו, ניהלה מאחורי גבו מו"מ עם המוכרת והסכימה לרכוש את הדירה תמורת 1.7 מיליון שקל. משהדבר נודע לו הוא ביקש ממנה 40 אלף שקל עבור דמי התיווך, אך היא סירבה לשלם.

משכך, הוא הגיש נגדה תביעה בבימ"ש השלום בחיפה, בטענה שהוא זכאי לדמי התיווך כיוון שהיה הגורם היעיל שהביא לרכישת הדירה, שכן הוא שהפגיש בין השתיים ובלעדיו העסקה לא הייתה מתקיימת.

הנתבעת טענה, שלמעט הפנייתה לדירה לא סייע לה המתווך בשום דרך לרכוש אותה ולמעשה, מיד לאחר הפגישה הראשונה עם המוכרת הוא משך ידיו מהעסקה משום שלא האמין שתצא לפועל, טענה שהמתווך הכחיש.

עוד לדבריה, מפגש מקרי בינה לבין המוכרת הוביל לחידוש המו"מ, אותו ניהל בנה במשך למעלה מחודש. לפיכך ברור כי המתווך לא הביא לסגירת העסקה ואינו זכאי לדמי תיווך.

עוד טענה הנתבעת, כי בטרם החל המו"מ המחודש עם המוכרת, היא ביקשה לשלם לו 5,000 שקל לפנים משורת הדין בשל הכבוד שרחשה כלפיו אך הוא דרש 12,500 שקל. בסופו של דבר, לאחר שהם סיכמו על תשלום של 10,000 שקל, הוא התקשר אליה ודרש את מלוא דמי התיווך.

מיהו הגורם היעיל?

השופטת חנה לפין הראל קיבלה את גרסת התובעת, לפיה התובע משך ידיו מהעסקה. בכך, קבעה השופטת, הוא נתן לנתבעת אור ירוק לנהל את המו"מ בעצמה. לפי השופטת, הצעת הנתבעת לשלם לתובע סכום כלשהו נבעה מיושר ליבה ומהגינותה, וכאות הכרת תודה לתובע שהציג בפניה את הדירה.

לפי השופטת, מעיון בראיות ניתן להיווכח שהמתווך לא היה הגורם היעיל בעסקה: ראשית, בין מועד הצגת הדירה למועד סגירת העסקה ישנו פער של כחודשיים. שנית, המתווך משך ידיו מהעסקה לאחר שהראה לתובעת את הדירה פעם אחת בלבד למשך כמה דקות. שלישית, יש פער קיצוני בין תנאי ההצעה המקורית לבין תנאי החוזה הסופי, ופער זה מלמד שבנה של הנתבעת נדרש למו"מ ארוך ואינטנסיבי. משכך, נראה שהגורם היעיל היה בנה של הנתבעת ולא המתווך.

עם זאת, השופטת לא התעלמה מכך שהמתווך הוא שהציג בפני הנתבעת את הדירה מלכתחילה ואלמלא כן, העסקה לא הייתה יוצאת לפועל. משכך, היא חייבה את הנתבעת לשלם לו דמי תיווך של 10,000 שקל. לא נפסקו הוצאות.

לפי חוק המתווכים, יש לשלם למתווך דמי תיווך כשהוא שימש כגורם היעיל לכך שהעסקה יצאה לפועל, אך לשם כך ישנם גורמים רבים ומורכבים. אי אפשר שהמתווך יהיה אחראי לכל הגורמים הללו, ומספיק שהוא יצר את הקשר שבין הקונה למוכר על מנת שיהיה זכאי לקבל את דמי התיווך.

דמי תיווך הם תמיד עניין של מו"מ בין הצדדים, והצדדים יכולים לקבוע מראש את הסכום הרצוי. לא מקובל לטעון בדיעבד ולאחר שנסגרה העסקה כי המתווך הוא לא הסיבה שבגינה נחתמה העסקה ואינו זכאי לתשלום דמי התיווך, שכן הדבר שקול לקבלת עבודה מנותן שירות כלשהו מבלי לשלם לו.

***המידע המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
מלאו פרטים ונציג יחזור אליכם בהקדם